וולקוב נ' חווית הרוכבים בע"מ ואח'

פסק דין

עובדות

הנתבעת 1 מפעילה חוות רכיבה על סוסים. הנתבעת 2 ביטחה את הנתבעת 1 בביטוח צד ג' בזמנים הרלוונטיים.

ביום 20/11/2009, עת רכבה התובעת על סוס השייך לנתבעת 1, נפלה מהסוס ונחבלה בגבה.

טענות התובעת

בעת שרכבה על הסוס, תחת השגחה של עובדי הנתבעת 1, עבר במקום אופנוע וצפר, הסוס נבהל והתחיל להשתולל, ובעקבות כך נפלה מהסוס ונגרמו לה נזקים קשים (התובעת ויתרה על טענה לנכות).

בנסיבות העניין הנתבעת 1 התרשלה כלפיה והנטל להוכיח אחרת חל על הנתבעת. לחילופין, היה על הנתבעת 1 לצפות את אפשרות גרימת הנזק, ובהתחשב בכך שהתובעת חסרת כל ניסיון ברכיבה על סוסים, היא התרשלה בבחירת מסלול, בבחירת הסוס, במתן הדרכה שלא התאימה לאפשרויות והשגחה לא מספקת.

בעקבות הנפילה מהסוס נגרמו לתובעת נזקים. היא אושפזה למשך יומיים בבית חולים, לאחר מכן קיבלה חודש ימי מחלה, מה שאילץ אותה לחזור על קורסים שעשתה (התובעת סטודנטית), נגרמה לה צלקת מגרדת ומכוערת בגב, היא סבלה מכאבים וסובלת עד היום ועוד.

טענות הנתבעות

התובעת הגיעה לחווה ביחד עם בן זוג. בטרם עלו התובעת ובן זוגה על סוסים הם קיבלו הדרכה מקיפה, כולל הסבר כיצד להשתלט על הסוס כאשר הוא נבהל וכיצד לבלום אותו, על ידי משיכת המושכות ולאחר מכן, עלו על סוסים ותרגלו רכיבה בתוך החווה. רק לאחר התרגול בתחום החווה יצאו למסלול מסודר וקבוע, המוכר היטב לסוסי החווה אשר רוכבים רק בו, והכל בקצב הליכה בלבד. לכל אורך הדרך ליווה את התובעת ובן זוגה מדריך רכיבה פרטי, באופן צמוד.

האירוע אשר הוביל לנפילת התובעת מהסוס התרחש לאחר כשעה של רכיבה ללא כל תקלות, בסוף המסלול, במרחק של כמאתיים מטר מהחווה בלבד. הסוסים עצרו כדי לשתות מים משוקת הנמצאת במקום, לפתע, הגיח מן היער הסמוך אופנוע. המדריך אשר ליווה את התובעת ובן זוגה ניגש אל רוכב האופנוע וביקש ממנו לעצור ולדומם את המנוע עד שהסוסים ילכו ויצאו מטווח ראיה. הסוסים החלו להתרחק מהמקום אולם רוכב האופנוע לא המתין, הוא התניע את המנוע וייצר רעש חזק וחריג אשר גרם לשלושת הסוסים להיבהל. הסוסים לא השתוללו והסוס של התובעת לא נעמד על רגליו האחוריות, אלא פשוט פתחו בריצה. המדריך השתלט על הסוסים מייד, תפס את המושכות שלהם ובלם אותם. התובעת נפלה כאשר סוסה נבלם. בן הזוג של התובעת לא נפל מהסוס עליו רכב.

בעשותה כאמור פעלה הנתבעת 1 ככל שהיה בידה כדי להבטיח רכיבה בטוחה, היא נקטה בכל אמצעי הבטיחות הנדרשים, בהדרכת התובעת, בליווי הצמוד ובדרך בה פעל המלווה, ונפילת התובעת לא נגרמה כתוצאה מרשלנות כלשהיא מצידה, אלא למרות שפעלה בזהירות הראויה.

הכרעה

הצדדים הסמיכו את בית המשפט לפסוק על דרך הפשרה לפי סעיף 79א' לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984.

לאחר שעיינתי היטב בכתבי הטענות של הצדדים ובסיכומים על נספחיהם, הגעתי לכלל מסקנה, כי נפילתה של התובעת והנזקים שנבעו ממנה, לא נגרמו כתוצאה ממעשה או מחדל רשלניים מצידה של הנתבעת 1.

התובעת ובן זוגה קיבלו הדרכה מספקת וליווי פרטי צמוד, תוואי הרכיבה היה סביר והסוסים התנהגו כשורה לכל אורך הדרך. הנתבעת 1 לא העמידה את התובעת בפני סיכונים בלתי סבירים והמדריך המלווה עשה ככל שניתן כדי להימנע מהנזק, הצליח לתפוס את הסוסים ולבלום אותם, ובן זוגה של התובעת לא נפל מסוסו.

בנסיבות אלה, נפילתה של התובעת מהסוס נגרמה כחלק טבעי מהסיכונים הקיימים ברכיבה על סוסים, אשר כל מי שרוכב על סוס לוקח על עצמו.

סיכום

אשר על כן אני דוחה את התביעה.

בנסיבות המקרה, בהתחשב בכך שנגרם לתובעת נזק כלשהו ונוכח הסכמת הצדדים לקיים את הדיון לפי סעיף 79א' לחוק בתי המשפט, אינני סבור כי יש להשית על התובעת הוצאות כבדות. עם זאת, התובעת אילצה את הנתבעות להתגונן על כל הכרוך בכך, ופטור בלא כלום אי אפשר.